התפתחות גרפומוטורית

ילדים רבים מופנים לאבחון אצל מרפאה בעיסוק, בשל קשיים גרפומוטוריים - דיווח ההורים והגננת, כולל בדרך כלל תיאור על קושי במשימות שכוללות העתקת מספרים, צורות ואותיות, ולעיתים הימנעות מפעילויות יצירה. הטיפול בגיל צעיר חשוב במיוחד, בגלל שקשיים שלא מטופלים בזמן, עלולים לבוא לידי ביטוי בעיכוב ברכישת מיומנות הכתיבה או בדיסגרפיה - הפרעות בכתיבה (למשל: כתב יד לא קריא ואותיות שמעוצבות בצורה לא קבועה, חוסר דיוק, כתיבה איטית ומאומצת, קושי בשמירה על אחידות בגודל ובכיון כתיבת האותיות). הבסיס לרכישת מיומנות הכתיבה מתחיל להתפתח באופן הדרגתי, כבר מהינקות. בשלבים המוקדמים, מופיע שרבוט. אחריו מופיע ציור שניתן כבר לזהות בו פרטים. בהמשך מתפתחת היכולת להעתיק צורות בסיסיות, ספרות ואותיות, מילים ומשפטים. התפתחות גרפומוטורית תקינה, תלויה בכמה גורמים: 1. בשלות: מוטורית - הילד צריך להיות מסוגל לשבת יציב ליד שולחן, לשכב על הרצפה ולהחזיק את עצמו על האמות, או לעמוד ליד לוח ציור. ככל שחגורת הכתפיים של הילד חזקה יותר, הקואורדינציה טובה יותר, יש שימוש עקבי ביד דומיננטית, קיים תיאום תקין בין שתי הידיים והאחיזה מבוססת ותפקודית, כך איכות הציור תעלה. תפיסתית - הילד אמור להיות מסוגל לקלוט באופן נכון את המידע החזותי המגיע אליו, על מנת לדעת לתרגם אותו לציור. רגשית - הילד צריך להיות מוכן להתנסות וגם להיכשל לפעמים. קוגניטיבית - הילד צריך להבין כיצד לתפעל את כלי הכתיבה ומה מצופה ממנו לעשות, כדי ליצור צורה על הדף. 2. חשיפה להתנסויות בבית ובגן - ככל שהילד יתנסה יותר בפעילויות גרפומוטוריות ויהיה פתוח לקבלת תיווך והדגמה, במידת הצורך, כך יהיה לו קל יותר. 3. ראיה תקינה - כאשר יש בעיה בראיה, התיאום בין העין ליד עלול להפגע ולפגוע באיכות הציור, הכתיבה וההעתקה. מתי כדאי לפנות לאבחון? אם הילד נמנע מפעילויות ציור בגן, או מצייר בקו חלש, רועד ולא רציף. אם הציור שלו דל ושונה משמעותית מציורים של ילדים בני גילו. אם הוא מתקשה לשמור על גבולות הדף בציור, או מתקשה להעתיק צורות או דגמים. אם נראה שקשה לו במיוחד לבצע משימות שדורשות דיוק - כמו לפתור מבוך בלי לגעת בקירות, לחבר נקודות או לכתוב בתוך שורה... מה עושים בטיפול? לאחר אבחון מקור הקושי הגרפומוטורי, אני עובדת עם הילד על שיפור המרכיבים המוטוריים, התפיסתיים או השילוב שלהם. אני משתמשת באמצעים מתוך תחומי העניין היומיומיים של הילד. למשל, הכנת משחק זיכרון של גיבורי על, ספרון על דינוזאורים… או כל דבר אחר שיעורר עניין ומוטיבציה לפעולה אצל הילד. מניסיון שלי, המוטיבציה של הילד עולה פלאים כשהוא יודע שהוא ייצא מהטיפול עם משחק שהוא הכין, או שהוא עובד על משהו שמעניין אותו ולא על סתם עוד דף עבודה